בשבועיים האחרונים, אנחנו כבר רואים יותר ויותר לווייתנים אפורים נוסעים צפונה לאורך החוף של סן דייגו. צעירים ונקבות בוגרות (ללא עגלים) וזכרים בוגרים נודדים כ-8,000 עד 8,000 ק"מ לאזורי ההאכלה הפוריים במים התת-ארקטיים והאזור הארקטיים. נקבות עם עגלים נשארות בלגונות המתפתלות בבאג'ה קליפורניה, מקסיקו עד מרץ או אפריל כדי לאפשר לעגליהן לצבור מספיק כוח למסע הארוך צפונה.
לווייתנים אפורים צמים בעיקר במהלך הנדידה ובזמן שהם בשטחי הרבייה הדרומיים. ברגע שהם מגיעים לשטחי ההאכלה, הלווייתנים יסננו בעיקר את האמפיפודים הבנטיים (השוכנים בתחתית) (סרטנים דמויי שרימפס) שנמצאים בבתי גידול רדודים, חוליים ובוץ בקרקעית הים. בעת האכלה, לוויתן אפור יסתובב על צידו (רובם "ימניים") ויניקה בפה ענק של השכבות העליונות של המשקעים המכילים את האמפיפודים. לאחר מכן, הלווייתן יסגור את פיו ויאמץ את הבוץ והמים מבעד לבאלין בצד הנגדי, ואז ילקק את האוכל בלשונו. הלווייתנים יאכלו מסוף האביב עד הסתיו כדי לבנות את שכבות השומן שלהם כהכנה לנדידה דרומה בסוף הסתיו.