פוסט בבלוג אורח – מייקל טיילור

מאז 1979, ולראות את הסרט בריחה מאלקטרז בכיכובו של קלינט איסטווד, אני כבר מוקסם עם המסתורין של ניסיון הבריחה והאם הם עשו או לא לעשות את זה. 

זו הייתה תחילת העניין שלי באלקטרז וההיסטוריה המלאה שלה, אבל העניין הגדול ביותר שלי היה האי עצמו וכל ניסיונות הבריחה. טוב ורע. 

אז, יצרתי דף קבוצת פייסבוק בשם "Alcatraz: הפסקות כלא & סיפורים אמיתיים" (https://www.facebook.com/groups/2040847942825920/) בשנת 2018 ומאז, האתר עשה קפיצות וגבולות. מומחים שכתבו ספרים, כמו גם בני משפחה של הבריחה של 1962, הצטרפו לקבוצה עם מעריצים בעלי דעות דומות, שכמוני, מוצאים את כל חוויית Alcatraz פשוט מדהימה.

זה תמיד היה החלום שלי לבקר בסן פרנסיסקו ולמעשה לדרוך על האי כדי לראות היכן התרחשה הבריחה של 1962. החלום הזה הפך למציאות ביוני 2018 כשהזמנתי טיסה ממנצ'סטר בריטניה לסן פרנסיסקו ומיד הזמנתי כרטיסים לצאת לסיורי יום ולילה באלקטרז. כל כך התרגשתי.

ביום ההגעה בפועל לסן פרנסיסקו, לא יכולתי לחכות להיות על Alcatraz. כשחציתי את המפרץ בסירת הסיור, יכולתי להרגיש את לבי פועם. לדרוך על האי עצמו היה פשוט מוח נושב. אהבתי כל שלב של הדרך במיוחד להיות בתאי הכלא שבו פרנק מוריס, ג'ון וקלרנס אנגלין ברחו. מצאתי את התאים כל כך זעירים. איך הנמלטים פילסו את דרכם דרך התאים שלהם ואת cellhouse היה פשוט גאון. כמו כן, לשבת על המדרגות בחצר שבה ישבו כל האסירים ושחקני הקולנוע היה לא מציאותי.

אתה יכול לקרוא עוד על ההרפתקאות שלי, כמו גם על אלה של מעריצים ומומחים אחרים, בקבוצת הפייסבוק שלי. הייתי כל כך נרגש עם הזמן שלי על Alcatraz היה לי קעקוע נעשה בזיכרון, הכולל את התאריך הלכתי כמו "מספר הכלא" שלי. 

מקווה לראות כמה מכם להצטרף לקבוצה שלי לספר לנו את הסיפורים שלך ולהראות את התמונות שלך. ברגע שאתה מצטרף – אין מנוס.